הגישור מיועד לכל מי שנמצא בקונפליקט עם אדם אחר,
ומבקש להיעזר באיש מקצוע כדי להגיע לפתרון מוסכם, רגשי ופרקטי.
גישור משפחתי מתאים למצבים שבהם היחסים טעונים,
התקשורת נפגעה, והקונפליקט משפיע על חיי היום־יום.
הגישור מיועד בין היתר ל:
- בני זוג ששוקלים פרידה או גירושין
- בני זוג שנמצאים בתהליך גירושין ומעוניינים לנהל אותו בהסכמה
- בני זוג גרושים הזקוקים לעזרה בתקשורת סביב הורות ומשפחה
- קונפליקטים או נתק בין הורים לילדיהם
- מחלוקות מתמשכות בין בני משפחה שונים
בכל מצב משפחתי שבו השיח נתקע והקונפליקט מקשה על תפקוד תקין,
הגישור מאפשר לעצור, להבין את הצרכים של כל הצדדים
ולבנות פתרון שמותאם לאנשים עצמם - ולא רק לבעיה.
המחיר ומשך הזמן של גישור גירושין אינם אחידים,
משום שכל זוג מגיע עם סיפור אחר, מורכבות אחרת וקצב שונה.
בגישור, בניגוד להליך משפטי, בני הזוג נושאים יחד בעלות התהליך,
וההתנהלות אינה מבוססת על מאבק אלא על שיח והגעה להסכמות.
במקרים רבים הדבר מאפשר תהליך ממוקד יותר,
עם פחות הוצאות נלוות ועם שליטה טובה יותר על הדרך.
מבחינת משך הזמן - גישור אינו תהליך קבוע מראש.
יש זוגות שזקוקים למספר פגישות מצומצם,
ויש זוגות שזקוקים לזמן נוסף כדי לעבד רגשות,
לדייק הסכמות ולהרגיש בטוחים בהחלטות.
הקצב נקבע יחד, בהתאם למצב הרגשי,
למורכבות המשפחתית וליכולת של שני הצדדים להתקדם.
לעיתים התהליך יכול להסתיים תוך שבועות ספורים,
ולעיתים הוא נפרש על פני תקופה ארוכה יותר - לפי הצורך.
המטרה אינה למהר,
אלא להגיע להסכמות שניתן לחיות איתן לאורך זמן,
מתוך בהירות, אחריות וראייה משותפת של העתיד.
זאת שאלה שעולה אצל רבים, והתשובה עליה פשוטה.
בתוצאה אין שום הבדל. ההבדל העצום הוא בתהליך ובהשלכותיו.
מתהליך גישור יוצאים בני הזוג עם הסכם גירושין ויחסי ממון שמעגן את כל הבנותיהם כתוצאה מהפרידה. הסכם זה מקבל תוקף של פסק דין בבית משפט לענייני משפחה, כך שהתוצאה הסופית זהה לחלוטין להליך גירושין שמתקיים בבית משפט (לרוב במשך שנים ארוכות) ואשר בסופו מקבלים בני הזוג פסק דין. הגישור מעניק לצדדים הזדמנות יוצאת דופן לכתוב בעצמם את פסק הדין שלהם. הדבר המהותי ביותר הוא שאחרי תהליך גישור קצר וזול בהרבה מהליך משפטי אשר היה בו מקום ליצירת תקשורת בונה, יוצאים בני הזוג למקום טוב יותר מכל הבחינות ממנו הם יוכלו ביתר קלות להמשיך בחייהם.
במידה ואתם סובלים מקונפליקט, משבר או סכסוך משפחתי שמערב מספר בני משפחה (2 ומעלה) ולא הצלחתם לפתור את הקונפליקט בהידברות ישירה או לחלופין לעניין יש היבטים משפטיים (כמו בגירושין), מומלץ לפנות בהקדם לגישור. הגישור מאפשר לכם לפתור את הקונפליקט ולהגיע להסכמות בצורה יעילה, במינימום עלויות ותוך התחשבות מירבית בצרכים של כל המעורבים בדבר. הגישור מהווה את הדרך הטובה ביותר לשים את המשבר מאחור ולייצר תקשורת מיטבית בין כלל המעורבים, ביום שאחרי.
אין ספק שהגירושין מהווים אירוע משברי בחייהם של ילדי בני הזוג. יחד עם זאת, מחקרים עדכניים מדברים על כך שעיקר הפגיעה של הילדים נובעת מדרך הגירושין ומיכולת הזוג לתקשר אחריהם – ולא מעצם קיומם. קיימים הבדלים משמעותיים במצב הרגשי בין ילדים אשר הוריהם ניהלו הליך גירושין המלווה בתקשורת תקינה ביניהם, לבין ילדים אשר הליך הגירושין של הוריהם לווה במאבקים ובהתנצחויות על גבם של הילדים. פרידת ההורים והשלמת התהליך המשפטי בגישור, להבדיל ממאבקים משפטיים בין כתלי בית המשפט, מהווה את המצע הנכון והטוב ביותר עבור הילדים. כל ילד זקוק להורים שיהיו פנויים וקשובים אליו, ולאף ילד אין שנים פנויות לבזבז על מלחמות של הוריו האחד בשני.
בוודאי. ההחלטה להיפרד מתגבשת לרוב בנקודת זמן שונה אצל שני בני הזוג. כך שגם אם אחד מבני הזוג קיבל החלטה על סיום הדרך הזוגית, ניתן ורצוי להגיע לגישור. פעמים רבות, הגישור נפתח בשאלה אם בשלה השעה לפרידה, ובהיותי מטפלת יש לי את הכלים לסייע לכם בבדיקה זו. לצד זאת, במידה ואחד מבני הזוג נשאר בהחלטתו להיפרד, בן הזוג השני יצטרך להשלים עם רצונו, ובגישור יינתן מקום לתהליך מובנה ומותאם שיוביל את שני בני הזוג, במינימום פגיעות, להבנות על הפרידה.
על משמורת משותפת למי היא מתאימה ומה משמעויותיה ניתן לקרוא במאמר שמופיע באתר. באשר לשאלה על הקשר בין קיומה של משמורת משותפת לבין חובת האב לתשלום מזונות לילדיו, בעניין זה היו הלכות שונות בבתי המשפט. בחודש יולי 2017 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון (ע"מ 919/15 ו- ע"מ 1709/15) בשאלה כיצד ראוי לקבוע את חלוקת נטל המזונות בין הורים יהודים המקיימים משמורת משותפת על ילדיהם בגילאי 6-15. בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים קבע פה אחד, כי בגילאי 6-15 של הילדים, חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. פסק הדין מהווה הלכה מחייבת שמשנה את ההלכה הנוהגת עד כה והשפעותיה וודאי יתבהרו בזמן הקרוב.
כשקיים נתק בין בני משפחה בקרבה ראשונה, לדבר יש השלכות דרמטיות על חייהם של כל המעורבים בדבר. אין זה עניין פשוט להיות מנותק מבן משפחה קרוב. אנשים במצב זה נוטים להיחלש פיזית ונפשית ולהשקיע משאבים רבים במחשבה על הדבר או בניסיון לשכוח אותו. אני מאמינה שכמעט תמיד (למעט חריגים) אין מה שיצדיק את ניתוק הקשר בין ההורים לילדים. אני גם גם מאמינה שלא מדובר בקשר שוויוני ושהאחריות המרכזית שלא לוותר על הקשר מוטלת על ההורים. הגישור מהווה מרחב מותאם לניהול מהלך כזה של חידוש קשר, באמצעות כלים של פגישות נפרדות ומשותפות ובאמצעות מקצועיותו של המגשר והאובייקטיביות שלו שמשפיעה על יכולתו לראות את התמונה המלאה ולתווך בין כל המעורבים בה.
אכן כן. בשלבי החיים השונים עולות סוגיות שונות ביחסי הורים-ילדים. אחת מהנקודות המוכרות כמשבר היא השלב בו מתהפכים התפקידים, ההורים מתחילים להיסמך על ילדיהם, והילדים נדרשים להתאמה למצב החדש. פעמים רבות בשלב זה, האחים נבדלים זה מזה ברצונותיהם, הגם שהם מאוחדים ברצונם לסייע להורה הנזקק. סיטואציה זו גוררת מתח רב בין ההורה או ההורים לילדים ובין האחים לבין עצמם. פעמים רבות המצב מעיר "שדים" מן העבר ונתקל במחסומים שונים אצל כלל המעורבים. במצב זה מומלץ מאד להגיע למגשר משפחתי שיוכל לסייע למשפחה כולה לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים.
הגירושין מהווים פעמים רבות זעזוע לתא המשפחתי כולו. מקומם של הילדים מתערער ומלווה לעיתים בשינוי סדרי עולם. במקרים הקיצוניים הגירושין מהווים מדרון חלקלק לערעור יחסי הילדים עם מי מההורים עד לכדי כך שנוצר קשר לא סדיר ומועט בין הילדים לאחד מההורים. חשוב לעצור מצב זה בזמן! היעדר קשר בין הורה לילדו הוא מצב בלתי נסבל ודורש תיקון. בעניין הנשאל, הגישור מהווה מרחב טוב לתהליך של הבראת התא המשפחתי וביסוס קשר טוב וסדיר בין הגרוש שלך לבין ילדיכם.