כאשר הורים נפרדים, הילדים מושפעים לא רק מהפרידה עצמה אלא גם מהדרך שבה היא מתנהלת. גירושין שמלווים במאבקים עלולים ליצור עומס רגשי גדול עבור הילדים, בעוד שתהליך פרידה שמנוהל בהידברות ובגישור יכול לצמצם משמעותית את הפגיעה בהם.
גירושין הם אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי משפחה.
עבור בני הזוג מדובר בפרידה, אך עבור הילדים זו לעיתים קרובות טלטלה רגשית עמוקה. ילדים אינם מבינים את ההיבטים המשפטיים של הגירושין. הם חווים בעיקר את השינוי במערכת המשפחתית, את המתח בין ההורים, ואת תחושת חוסר היציבות שנוצרת סביבם.
לאורך השנים, במסגרת עבודתי כמגשרת וכמטפלת, פגשתי משפחות רבות שבהן הילדים מצאו את עצמם במרכז הסערה – לעיתים מבלי שמישהו התכוון לכך.
הסיפורים הבאים ממחישים עד כמה הדרך שבה מתנהלת הפרידה בין ההורים משפיעה על הילדים.
כאשר הילד נלכד בין הוריו
לפעמים ילדים מוצאים את עצמם באמצע מאבק שאינו שלהם.
אחד המקרים שנחרטו בי במיוחד היה של שני אנשים שהכירו שנים באותו חוג חברתי.
הוא אלמן בשנות החמישים לחייו עם ילדים בוגרים, והיא רווקה בשנות השלושים המאוחרות לחייה. בסופו של דבר נולדה להם ילדה משותפת. בהתחלה נראה היה שמדובר במודל משפחתי שיכול אפילו לשמש השראה – שני אנשים עם תפיסת עולם דומה, שמבקשים לגדל את הילדה יחד, כל אחד בביתו.
אך בהדרגה היחסים ביניהם הסתבכו.
הפחדים והחששות השתלטו על הקשר, והם מצאו את עצמם בתוך הליך משפטי קשה, בעוד במרכז כל הסערה עומדת פעוטה ששואלת שאלה פשוטה: למה. כאשר הגיעו לגישור התברר ששניהם מונעים מאותו פחד עמוק – הפחד לאבד את ההורות שכל אחד מהם כל כך ייחל לה. רק כאשר הצליחו לבטא את הצרכים האמיתיים שלהם, ולא רק את הכעסים והאמוציות, הדרך לפתרון נפתחה.
בסופו של דבר הם הגיעו להסכם שקיבל תוקף של פסק דין – ובעיקר הצליחו לבנות מחדש דיאלוג הורי שמאפשר לילדה שלהם לגדול בין שני הורים טובים ולא בין שני הורים שנלחמים.
כאשר יש ילד עם צרכים מיוחדים
תהליכי פרידה מורכבים במיוחד כאשר במשפחה יש ילד עם צרכים מיוחדים.
אני זוכרת תהליך גישור אחד שהיה הארוך ביותר שהיה לי. בני הזוג הגיעו לגישור כאשר כבר היה ברור שהפרידה ביניהם בלתי נמנעת. אך לשניהם היה ברור שיש גורם אחד שמקשה מאוד על קבלת ההחלטה – בנם עומר. עומר היה ילד עם צרכים מיוחדים שלמד בבית ספר להפרעות תקשורת והתקשה להתמודד עם שינויים. ההורים ידעו שכל החלטה על פרידה תשפיע עליו באופן עמוק.
כאשר זוג חי יחד, ההבדלים בגישות החינוכיות מתמזגים תחת קורת גג אחת.
אך כאשר ההורים נפרדים, הפערים בין הבתים עלולים להפוך למקור קושי משמעותי עבור הילד.
השאלה המרכזית שלהם הייתה: איך מקבלים החלטות משותפות עבור עומר גם כאשר כבר לא חיים יחד?
הגישור היה איטי ומדורג, והתמקד לא רק בהסכם הגירושין אלא גם בבניית תקשורת הורית שתאפשר להם להמשיך לפעול יחד כהורים. בסופו של דבר הם בחרו להתגורר במרחק הליכה זה מזה, לשמור על גמישות בהסדרי המשמורת ולהתאים את ההחלטות לצרכיו של עומר.
זה היה תהליך ארוך – אך כזה שהתנהל כולו מתוך מחשבה על טובתו של הילד.
כאשר המאבק בין ההורים הופך לעול על הילדים
יש גם מקרים קשים יותר. ילד אחד שהגיע אלי לטיפול היה מתוח וסוער. איש מקצוע אחר כבר הגדיר את מצבו כמדאיג, אך איש לא הצליח להבין מדוע. רק כאשר התבוננו בתמונה המשפחתית המלאה התברר הסיפור. הוריו היו בעיצומו של הליך גירושין סוער במיוחד – כזה שכלל בגידה, נפילה כלכלית ומאבק משפטי ממושך.
במרכז הדרמה הזו עמד ילד אחד. כאשר ההורים עסוקים במאבק ביניהם, לעיתים הילדים נשכחים – לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך סערה רגשית גדולה. אך עבור הילד, המאבק הזה עלול להפוך למציאות יומיומית שמכבידה עליו מאוד. כאשר סכסוך משפחתי מגיע לבית המשפט, הגלים שהוא יוצר מתפשטים הרבה מעבר לאולם הדיונים. ולעיתים קרובות הילדים הם הראשונים שנפגעים.
מרגישים שהגירושין מתחילים להשפיע על הילדים שלכם?
לפעמים שיחה אחת יכולה לשנות את הכיוון. אפשר לעצור, לבחון מחדש ולבנות דרך נכונה יותר עבור הילדים.
לקביעת פגישת היכרותגם שנים אחרי הגירושין הילדים מושפעים
לפני זמן מה פנו אלי שני הורים שביקשו להיפגש – כל אחד בנפרד. חלפו כבר שתים-עשרה שנים מאז הגירושין שלהם, אך הכעס ביניהם לא דעך. כל החלטה שגרתית הקשורה לבנם – תשלום, מסגרת חינוכית, זמן הורות – הפכה למאבק חדש. הילד גדל בין שני עולמות טעונים וניסה לשמור בתוכו נאמנות לשני הוריו. כאשר הילדים גדלים בתוך מערכת יחסים הורית מתוחה לאורך שנים, ההשפעות הרגשיות עלולות לצוף מחדש דווקא בגיל ההתבגרות.
השפעת הגירושין אינה מסתיימת ביום שבו נחתם ההסכם. לעיתים הזמן דווקא חושף את עומק השינוי שהילדים חווים. ילד אחד כופר, ילד אחר מסתגר, ולעיתים רק אחרי כמה שנים מתחילים לראות את ההשלכות – בלימודים, בביטחון העצמי או בקשרים עם חברים.
הורים מספרים שהם מרגישים שהילד שלהם "בסדר", אבל משהו השתנה – הוא שקט יותר, כועס יותר או שואל שאלות שלא היו שם קודם. ברגעים כאלה רבים מבינים עד כמה הדרך שבה מתנהלת הפרידה בין ההורים משפיעה על הילדים גם שנים קדימה.
איך ניתן לצמצם את הפגיעה
למרות הקושי הגדול, יש להורים יכולת אמיתית להשפיע על הדרך שבה הילדים יחוו את הפרידה.
כמה עקרונות חשובים:
• לא לערב את הילדים במאבק בין ההורים
• להימנע מדיבור שלילי על ההורה השני
• לשמור ככל האפשר על יציבות ושגרה
• ליצור ערוצי תקשורת פתוחים בין ההורים
כאשר ההורים מצליחים לשמור על דיאלוג, גם לאחר הפרידה, הילדים מרגישים בטוחים יותר.
תפקידו של הגישור כאשר יש ילדים בתמונה
כאשר יש ילדים במשפחה, הדרך שבה מתנהלת הפרידה חשובה לא פחות מההחלטה להיפרד עצמה.
גישור מאפשר להורים לבנות הסכמות שמתייחסות לא רק להיבטים המשפטיים של הגירושין אלא גם לצרכים הרגשיים של הילדים. לעיתים תהליך הגישור מאפשר לעצור הסלמה משפטית ולבנות מחדש תקשורת הורית שתאפשר לילדים לגדול בתוך מציאות יציבה יותר.
סיכום
גירושין הם שינוי גדול עבור כל בני המשפחה.
אך כאשר ההורים מצליחים לשים את טובת הילדים במרכז, לשמור על תקשורת ולהימנע ממאבקים מיותרים – הילדים יכולים להמשיך לגדול בתוך מערכת משפחתית יציבה גם לאחר הפרידה.
גירושין יכולים ליצור אצל ילדים תחושת בלבול, פחד ואי-ודאות. כאשר הפרידה מתנהלת מתוך מאבק מתמשך בין ההורים, הילדים עלולים להרגיש שהם נקרעים בין שני עולמות. לעומת זאת, כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת מכבדת ולנהל את הפרידה בהידברות או בגישור, ניתן לצמצם מאוד את הפגיעה בילדים. בתהליך שמלווה על ידי הילה ויטקובסקי-פרץ, מושם דגש לא רק על ההסכמות בין ההורים אלא גם על ההשפעה של התהליך על הילדים ועל היכולת לשמור עבורם על יציבות וביטחון.
לא בהכרח. הפגיעה בילדים תלויה פחות בעצם הפרידה ויותר בדרך שבה ההורים מתנהלים במהלכה ואחריה. כאשר הילדים נחשפים למאבק מתמשך, לחוסר יציבות או למתח גבוה בין ההורים, הפגיעה עלולה להיות משמעותית יותר. לעומת זאת, כאשר ההורים מצליחים לנהל את הפרידה בצורה מכבדת, ברורה ואחראית, אפשר לצמצם מאוד את הפגיעה ולשמור על תחושת ביטחון עבור הילדים.
ההשפעה של גירושין משתנה בהתאם לגיל הילד. ילדים קטנים עלולים להגיב בבלבול או פחד משינוי, ילדים בגיל בית ספר עשויים להרגיש אשמה או כעס, ומתבגרים יכולים לחוות תחושת אובדן או נאמנות מפוצלת בין ההורים. כאשר התהליך מתנהל בצורה רגועה ומכבדת, הילדים יכולים להסתגל טוב יותר לשינוי.
כן. כאשר הסכסוך בין ההורים נמשך לאורך שנים, הילדים עלולים להמשיך לחוות את המתח גם בגיל ההתבגרות ולעיתים גם מעבר לכך. לכן חשוב לנסות ליצור תקשורת הורית יציבה גם לאחר הגירושין. זו אחת הסיבות לכך שרבים פונים לתהליך אצל הילה ויטקובסקי-פרץ, במטרה לבנות הסכמות שמחזיקות לאורך זמן ולא רק לפתור את המשבר המיידי.
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. במקרים רבים, חיים בבית שיש בו מתח מתמשך, ריבים קשים או אווירה לא יציבה עלולים לפגוע בילדים יותר מאשר פרידה שמתנהלת נכון. כאשר ההורים בוחרים להיפרד בצורה אחראית, עם תקשורת מכבדת והסכמות ברורות, הילדים יכולים לגדול בסביבה רגועה ובריאה יותר. הילה ויטקובסקי-פרץ מלווה תהליכים שמטרתם לא רק לסיים את הקשר הזוגי אלא גם לשמור ככל האפשר על טובת הילדים.
אחד הרגעים המורכבים ביותר בתהליך פרידה הוא השיחה עם הילדים. מומלץ שההורים ישוחחו עם הילדים יחד, בצורה רגועה וברורה, ויסבירו שההחלטה להיפרד היא החלטה בין ההורים ולא באשמת הילדים. חשוב להדגיש ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם ולהיות חלק מחייהם.
כדי להגן על הילדים בזמן גירושין חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה שלהם למאבק בין ההורים, לשמור על שגרה ברורה, לדבר איתם בכנות שמתאימה לגילם ולא להפוך אותם לצד בסכסוך. ילדים זקוקים להרגיש ששני ההורים נשארים עבורם מקור יציב ואוהב. כאשר ההורים מצליחים לנהל את התהליך מתוך אחריות הורית, הילדים חווים פחות חרדה ופחות בלבול.
הדבר החשוב ביותר עבור ילדים בתקופת פרידה הוא תחושת ביטחון. מומלץ להימנע מערבוב הילדים בקונפליקט בין ההורים, לא לדבר בגנות ההורה השני בנוכחותם ולשמור ככל האפשר על שגרה יציבה בחיי היומיום. כאשר ההורים מצליחים לנהל את הפרידה מתוך אחריות הורית, הילדים מרגישים פחות מאוימים ויכולים לשמור על קשר בריא עם שני ההורים.
ילדים זקוקים בעיקר לשני דברים בתקופה הזו: יציבות ותקשורת פתוחה. שמירה על שגרה, הקשבה לרגשות שלהם ושיתוף פעולה בין ההורים יכולים להפחית משמעותית את רמת הלחץ והחרדה של הילדים. בתהליכי גישור שמלווים על ידי הילה ויטקובסקי-פרץ, יש מקום גם לשיח על הצרכים הרגשיים של הילדים ולא רק על הסעיפים המשפטיים של ההסכם.
במקרים רבים גישור מאפשר להורים להגיע להסכמות תוך התחשבות בצרכים של הילדים. בגישור ההורים בונים יחד הסדרי הורות והסכמות שמטרתן לשמור על יציבות עבור הילדים גם לאחר הפרידה. כאשר יש ילדים, גישור מאפשר לנהל את התהליך באופן פחות לעומתי ויותר אחראי, מתוך ראייה של טובת המשפחה כולה.
בהליך משפטי ההחלטות מתקבלות על ידי בית המשפט. בגישור, לעומת זאת, ההורים עצמם בונים יחד את ההסכמות בליווי מגשר. כאשר יש ילדים, גישור מאפשר ליצור פתרונות מותאמים למשפחה ולשמור על תקשורת טובה יותר בין ההורים גם לאחר הפרידה. עבור זוגות שמבקשים לשלב בין הסתכלות משפטית, אנושית ורגשית, הילה ויטקובסקי-פרץ מציעה תהליך שמכוון להסכמות ישימות ועמידות לאורך זמן.
הסכם טוב צריך לקחת בחשבון את הצרכים של הילדים – סדרי שהות, מסגרות חינוך, חגים, החלטות חינוכיות ויציבות כלכלית. כאשר ההסכם נבנה מתוך ראייה רחבה של טובת הילדים, הסיכוי לשמור על שיתוף פעולה בין ההורים גם בעתיד עולה משמעותית. זה בדיוק המקום שבו חשוב לבנות הסכם שלא רק מסיים את הפרידה אלא גם מייצר בסיס נכון להורות המשותפת בהמשך.
טעויות נפוצות כוללות שימוש בילדים כשליחים בין ההורים, חשיפת הילדים למאבקים משפטיים, ניסיון לגייס את הילדים לצד אחד או שינוי חד בשגרה שלהם. טעויות אלו עלולות להקשות על הילדים להתמודד עם הפרידה ולפגוע בתחושת הביטחון שלהם בתקופה שגם כך איננה פשוטה.
גישור מאפשר להורים לבנות יחד הסכמות שמתאימות למשפחה ולצרכים של הילדים. כאשר ההורים מגיעים להסכמות מתוך שיתוף פעולה, הילדים חווים פחות מתח ומצליחים להסתגל טוב יותר לשינויים. גישור נכון אינו מתמקד רק בפרידה עצמה אלא גם בדרך שבה תיראה ההורות לאחריה, ולכן הוא יכול לצמצם משמעותית את הפגיעה בילדים.
זוגות רבים המגיעים לגישור חוששים בעיקר מההשפעה של הפרידה על הילדים. תהליך גישור נכון מאפשר להורים לקבל החלטות מתוך ראייה משותפת של טובת הילדים ולבנות הסכמות שמחזיקות לאורך זמן. הדרך שבה מתנהלת הפרידה משפיעה על חייהם לאורך שנים. גישור לגירושין שמובילה הילה ויטקובסקי-פרץ מאפשר להורים להגיע להסכמות מתוך ראייה משותפת של טובת הילדים.
אם גם אתם רוצים לעבור את הפרידה בצורה אחראית, רגישה ומדויקת יותר עבורכם ועבור הילדים, אפשר ליצור קשר עם הילה ויטקובסקי-פרץ ולבחון יחד את הדרך הנכונה עבורכם.
לתיאום שיחת היכרותדיסקרטיות מובטחת!
עו"ד הילה ויטקובסקי-פרץ מטפלת ומגזרת זוגית
שיתוף