כאשר הורים נפרדים, הילדים מושפעים לא רק מהפרידה עצמה אלא גם מהדרך שבה היא מתנהלת. גירושין שמלווים במאבקים עלולים ליצור עומס רגשי גדול עבור הילדים, בעוד שתהליך פרידה שמנוהל בהידברות ובגישור יכול לצמצם משמעותית את הפגיעה בהם.
גירושין הם אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי משפחה.
עבור בני הזוג מדובר בפרידה, אך עבור הילדים זו לעיתים קרובות טלטלה רגשית עמוקה. ילדים אינם מבינים את ההיבטים המשפטיים של הגירושין. הם חווים בעיקר את השינוי במערכת המשפחתית, את המתח בין ההורים, ואת תחושת חוסר היציבות שנוצרת סביבם.
לאורך השנים, במסגרת עבודתי כמגשרת וכמטפלת, פגשתי משפחות רבות שבהן הילדים מצאו את עצמם במרכז הסערה – לעיתים מבלי שמישהו התכוון לכך.
הסיפורים הבאים ממחישים עד כמה הדרך שבה מתנהלת הפרידה בין ההורים משפיעה על הילדים.
כאשר הילד נלכד בין הוריו
לפעמים ילדים מוצאים את עצמם באמצע מאבק שאינו שלהם.
אחד המקרים שנחרטו בי במיוחד היה של שני אנשים שהכירו שנים באותו חוג חברתי.
הוא אלמן בשנות החמישים לחייו עם ילדים בוגרים, והיא רווקה בשנות השלושים המאוחרות לחייה. בסופו של דבר נולדה להם ילדה משותפת. בהתחלה נראה היה שמדובר במודל משפחתי שיכול אפילו לשמש השראה – שני אנשים עם תפיסת עולם דומה, שמבקשים לגדל את הילדה יחד, כל אחד בביתו.
אך בהדרגה היחסים ביניהם הסתבכו.
הפחדים והחששות השתלטו על הקשר, והם מצאו את עצמם בתוך הליך משפטי קשה, בעוד במרכז כל הסערה עומדת פעוטה ששואלת שאלה פשוטה: למה. כאשר הגיעו לגישור התברר ששניהם מונעים מאותו פחד עמוק – הפחד לאבד את ההורות שכל אחד מהם כל כך ייחל לה. רק כאשר הצליחו לבטא את הצרכים האמיתיים שלהם, ולא רק את הכעסים והאמוציות, הדרך לפתרון נפתחה.
בסופו של דבר הם הגיעו להסכם שקיבל תוקף של פסק דין – ובעיקר הצליחו לבנות מחדש דיאלוג הורי שמאפשר לילדה שלהם לגדול בין שני הורים טובים ולא בין שני הורים שנלחמים.
כאשר יש ילד עם צרכים מיוחדים
תהליכי פרידה מורכבים במיוחד כאשר במשפחה יש ילד עם צרכים מיוחדים.
אני זוכרת תהליך גישור אחד שהיה הארוך ביותר שהיה לי. בני הזוג הגיעו לגישור כאשר כבר היה ברור שהפרידה ביניהם בלתי נמנעת. אך לשניהם היה ברור שיש גורם אחד שמקשה מאוד על קבלת ההחלטה – בנם עומר. עומר היה ילד עם צרכים מיוחדים שלמד בבית ספר להפרעות תקשורת והתקשה להתמודד עם שינויים. ההורים ידעו שכל החלטה על פרידה תשפיע עליו באופן עמוק.
כאשר זוג חי יחד, ההבדלים בגישות החינוכיות מתמזגים תחת קורת גג אחת.
אך כאשר ההורים נפרדים, הפערים בין הבתים עלולים להפוך למקור קושי משמעותי עבור הילד.
השאלה המרכזית שלהם הייתה: איך מקבלים החלטות משותפות עבור עומר גם כאשר כבר לא חיים יחד?
הגישור היה איטי ומדורג, והתמקד לא רק בהסכם הגירושין אלא גם בבניית תקשורת הורית שתאפשר להם להמשיך לפעול יחד כהורים. בסופו של דבר הם בחרו להתגורר במרחק הליכה זה מזה, לשמור על גמישות בהסדרי המשמורת ולהתאים את ההחלטות לצרכיו של עומר.
זה היה תהליך ארוך – אך כזה שהתנהל כולו מתוך מחשבה על טובתו של הילד.
כאשר המאבק בין ההורים הופך לעול על הילדים
יש גם מקרים קשים יותר. ילד אחד שהגיע אלי לטיפול היה מתוח וסוער. איש מקצוע אחר כבר הגדיר את מצבו כמדאיג, אך איש לא הצליח להבין מדוע. רק כאשר התבוננו בתמונה המשפחתית המלאה התברר הסיפור. הוריו היו בעיצומו של הליך גירושין סוער במיוחד – כזה שכלל בגידה, נפילה כלכלית ומאבק משפטי ממושך.
במרכז הדרמה הזו עמד ילד אחד. כאשר ההורים עסוקים במאבק ביניהם, לעיתים הילדים נשכחים – לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך סערה רגשית גדולה. אך עבור הילד, המאבק הזה עלול להפוך למציאות יומיומית שמכבידה עליו מאוד. כאשר סכסוך משפחתי מגיע לבית המשפט, הגלים שהוא יוצר מתפשטים הרבה מעבר לאולם הדיונים. ולעיתים קרובות הילדים הם הראשונים שנפגעים.
מרגישים שהגירושין מתחילים להשפיע על הילדים שלכם?
לפעמים שיחה אחת יכולה לשנות את הכיוון. אפשר לעצור, לבחון מחדש ולבנות דרך נכונה יותר עבור הילדים.
לקביעת פגישת היכרותגם שנים אחרי הגירושין הילדים מושפעים
לפני זמן מה פנו אלי שני הורים שביקשו להיפגש – כל אחד בנפרד. חלפו כבר שתים-עשרה שנים מאז הגירושין שלהם, אך הכעס ביניהם לא דעך. כל החלטה שגרתית הקשורה לבנם – תשלום, מסגרת חינוכית, זמן הורות – הפכה למאבק חדש. הילד גדל בין שני עולמות טעונים וניסה לשמור בתוכו נאמנות לשני הוריו. כאשר הילדים גדלים בתוך מערכת יחסים הורית מתוחה לאורך שנים, ההשפעות הרגשיות עלולות לצוף מחדש דווקא בגיל ההתבגרות.
השפעת הגירושין אינה מסתיימת ביום שבו נחתם ההסכם. לעיתים הזמן דווקא חושף את עומק השינוי שהילדים חווים. ילד אחד כופר, ילד אחר מסתגר, ולעיתים רק אחרי כמה שנים מתחילים לראות את ההשלכות – בלימודים, בביטחון העצמי או בקשרים עם חברים.
הורים מספרים שהם מרגישים שהילד שלהם "בסדר", אבל משהו השתנה – הוא שקט יותר, כועס יותר או שואל שאלות שלא היו שם קודם. ברגעים כאלה רבים מבינים עד כמה הדרך שבה מתנהלת הפרידה בין ההורים משפיעה על הילדים גם שנים קדימה.
איך ניתן לצמצם את הפגיעה
למרות הקושי הגדול, יש להורים יכולת אמיתית להשפיע על הדרך שבה הילדים יחוו את הפרידה.
כמה עקרונות חשובים:
• לא לערב את הילדים במאבק בין ההורים
• להימנע מדיבור שלילי על ההורה השני
• לשמור ככל האפשר על יציבות ושגרה
• ליצור ערוצי תקשורת פתוחים בין ההורים
כאשר ההורים מצליחים לשמור על דיאלוג, גם לאחר הפרידה, הילדים מרגישים בטוחים יותר.
תפקידו של הגישור כאשר יש ילדים בתמונה
כאשר יש ילדים במשפחה, הדרך שבה מתנהלת הפרידה חשובה לא פחות מההחלטה להיפרד עצמה.
גישור מאפשר להורים לבנות הסכמות שמתייחסות לא רק להיבטים המשפטיים של הגירושין אלא גם לצרכים הרגשיים של הילדים. לעיתים תהליך הגישור מאפשר לעצור הסלמה משפטית ולבנות מחדש תקשורת הורית שתאפשר לילדים לגדול בתוך מציאות יציבה יותר.
סיכום
גירושין הם שינוי גדול עבור כל בני המשפחה.
אך כאשר ההורים מצליחים לשים את טובת הילדים במרכז, לשמור על תקשורת ולהימנע ממאבקים מיותרים – הילדים יכולים להמשיך לגדול בתוך מערכת משפחתית יציבה גם לאחר הפרידה.
גירושין יכולים ליצור אצל ילדים תחושת בלבול, פחד ואי-ודאות. ההשפעה משתנה גם לפי גיל הילד, האישיות שלו והדרך שבה ההורים מנהלים את הפרידה. ילדים קטנים עלולים לחשוש מהשינוי, ילדים בגיל בית ספר עשויים לחוות כעס או אשמה, ומתבגרים יכולים להרגיש אובדן או נאמנות מפוצלת בין ההורים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת מכבדת, שגרה יציבה והידברות, ניתן לצמצם מאוד את הפגיעה בילדים.
לא בהכרח. הפגיעה בילדים תלויה פחות בעצם הפרידה ויותר בדרך שבה ההורים מתנהלים במהלכה ואחריה. כאשר הילדים נחשפים למאבק מתמשך, לחוסר יציבות או למתח גבוה בין ההורים, הפגיעה עלולה להיות משמעותית יותר. לעומת זאת, פרידה שמתנהלת בצורה אחראית, ברורה ומכבדת יכולה לאפשר לילדים להסתגל למציאות החדשה ולשמור על תחושת ביטחון.
מומלץ שההורים ישוחחו עם הילדים יחד, בצורה רגועה וברורה ובהתאם לגילם. חשוב להסביר שההחלטה להיפרד היא החלטה בין ההורים ולא באשמת הילדים, ולהדגיש ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם ולהיות חלק מחייהם. כדאי להימנע מהאשמות, מפרטים מיותרים ומהפיכת הילדים לשותפים בסכסוך.
כדי להגן על הילדים חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה שלהם למאבק בין ההורים, לא להשתמש בהם כשליחים, לא לדבר בגנות ההורה השני בנוכחותם ולשמור ככל האפשר על שגרה ברורה. ילדים זקוקים להרגיש ששני ההורים נשארים עבורם מקור יציב ואוהב, גם כאשר התא המשפחתי משתנה.
יציבות רגשית נוצרת משילוב של שגרה, הקשבה ותקשורת הורית. חשוב לשמור ככל האפשר על מסגרות קבועות, לאפשר לילדים לדבר על הרגשות שלהם ולתת להם תחושה ששני ההורים ממשיכים להיות שם עבורם. בתהליכים שמלווה עו"ד הילה ויטקובסקי-פרץ, מטפלת ומגשרת, יש מקום גם לצרכים הרגשיים של הילדים ולא רק להסכמות המשפטיות בין ההורים.
במקרים רבים גישור מאפשר להורים להגיע להסכמות תוך התחשבות בצרכים של הילדים ובמציאות המשפחתית כולה. בגישור ההורים בונים יחד הסדרי הורות, זמני שהות והסכמות נוספות, במקום להשאיר את ההכרעה רק להליך משפטי. המטרה היא לא רק לסיים את הפרידה, אלא גם לבנות דרך שתאפשר להורים להמשיך לתפקד יחד כהורים לאחריה.
זוגות רבים המגיעים לגישור חוששים בעיקר מההשפעה של הפרידה על הילדים. תהליך גישור נכון מאפשר להורים לקבל החלטות מתוך ראייה משותפת של טובת הילדים ולבנות הסכמות שמחזיקות לאורך זמן. הדרך שבה מתנהלת הפרידה משפיעה על חייהם לאורך שנים. גישור לגירושין שמובילה הילה ויטקובסקי-פרץ מאפשר להורים להגיע להסכמות מתוך ראייה משותפת של טובת הילדים.
אם גם אתם רוצים לעבור את הפרידה בצורה אחראית, רגישה ומדויקת יותר עבורכם ועבור הילדים, אפשר ליצור קשר עם הילה ויטקובסקי-פרץ ולבחון יחד את הדרך הנכונה עבורכם.
לתיאום שיחת היכרותדיסקרטיות מובטחת!
עו"ד הילה ויטקובסקי-פרץ מטפלת ומגזרת זוגית
רוצים להכיר קצת יותר את הדרך שלי?
אפשר לקרוא מה כתבו לקוחות שליוויתי בתהליכי גישור, אבחון זוגי והסכמים.
לעמוד ההמלצות
שיתוף