להתגרש או להציל את הזוגיות?

האם ניתן לשקם את הזוגיות? האם יש אמונה בכך שהמקום שבו הזוגיות נמצאת כיום יכול להשתנות? עד כמה קיימת אמונה שהזוגיות יכולה להשתקם ולחזור להיות מקום שנעים וטוב להיות בו? כאשר השינוי הנדרש הוא אצל אחד מבני הזוג, חשוב לבדוק עד כמה קיימת נכונות לשינוי ואמונה שהוא אפשרי, ומה מוכנים לעשות בפועל. כאשר השינוי נדרש אצל בן הזוג השני, כדאי לשאול האם נראה שהוא רוצה להשתנות, ועד כמה מתוך ההיכרות איתו סביר שיפעל לכך ומה הוא מסוגל לעשות בפועל. במקרים רבים השינוי הנדרש הוא הדדי, כי כמו שאומרים – צריך שניים לטנגו. אפשר לעצום עיניים ולדמיין האם ניתן לראות בעיני הרוח חזרה לזוגיות טובה יותר. האם אפשר לדמיין חזרה לאהבה, לשקט, לאושר? אילו צעדים נדרשים מכל אחד כדי להגיע לשם? אם בדמיון עדיין קיים סיכוי לשיקום, חשוב לתת לזוגיות הזדמנות. פרידה אפשר לבצע בכל שלב, אבל אם קיים סיכוי אמיתי לשיפור, כדאי להבין איך אפשר לממש אותו. פעמים רבות טיפול זוגי מאפשר עבודה עמוקה על הקשר, ולפעמים גם אם בסוף התהליך מחליטים להיפרד, הידיעה שנעשה כל שניתן כדי לשקם משמעותית מאוד. היא מאפשרת סגירה נקייה ושלמה יותר וכניסה בריאה יותר לזוגיות עתידית. רבים שפגשו שנים אחרי הגירושים אמרו שלא ניסו מספיק, שהייתה הזדמנות לשינוי שלא נוצלה. התחושה הזו של החמצה יכולה ללוות שנים. לכן חשוב לבחון בכנות האם קיים עוד סיכוי.

האם ההחלטה להישאר בזוגיות מונעת בעיקר מהרצון לשמור על הילדים? האם קיימת אמונה שלילדים טוב יותר בכל מצב כשהוריהם חיים יחד? האם קיים פחד שהם ייפגעו באופן בלתי הפיך? כדאי לשאול: אם הילדים היו כבר גדולים או מחוץ לבית – האם ההחלטה הייתה נראית אחרת? ילדים הם בוודאי שיקול חשוב ולא כדאי למהר לוותר על הזוגיות, אבל לא נכון להישאר בקשר שבו הסיבה היחידה היא הילדים. בבית שאין בו אהבה, או בבית שבו יש ריחוק, מריבות או קור רגשי – הילדים לא באמת מרוויחים. הם אמנם גדלים תחת קורת גג אחת, אבל אינם לומדים מודל זוגי בריא ועלולים להיפגע רגשית מהאווירה. האמונה שילדים תמיד נפגעים מגירושים אינה מדויקת. נכון שלעתים יש קושי וכאב, אך ברוב המקרים הפגיעה זמנית, וכאשר ההורים נפרדים בצורה רגועה ושומרים את הילדים מחוץ לקונפליקט – הנזק קטן משמעותית. כולנו הגענו לעולם כדי לחוות קשרים משמעותיים ולמצוא את הדרך להיות מאושרים. זוגיות לא טובה שסיכוייה להשתפר אפסיים משפיעה על כל תחומי החיים. קשה להיות הורה יציב, רגוע ומיטיב מתוך קשר שמכאיב או מרוקן. נקודה למחשבה: ילדים הם בהחלט סיבה טובה שלא לוותר על הזוגיות מהר מדי, וכל עוד נותר לזוגיות סיכוי אמיתי כדאי למצות אותו עד תום. יחד עם זאת, אני מאמינה שלא נשארים בזוגיות אם הסיבה היחידה להישאר בה היא למען הילדים! ולמה זה כל כך ברור לי? מאחר שבבית שבו אין אהבה בין ההורים ויותר מכך כשהקשר בין ההורים הופך לקשר עתיר ויכוחים וכעסים או לחלופין הופך לקשר מרוחק וקורקטי בלבד, הילדים לא מרוויחים מכך. הם אמנם מקבלים בית אחד עם זוג הורים אחד שמגדל אותם אבל הם לא לומדים מודל זוגי ראוי והם עלולים גם להיכוות רגשית ממה שהבית הפך להיות. גם האמונה שילדים ניזוקים בהכרח מגירושי ההורים שלהם איננה נכונה. נכון שפעמים רבות ילדים חווים קושי וכאב כשההורים שלהם נפרדים, אבל פעמים רבות הירידה הזאת במצבם הרגשי היא זמנית, ואם ההורים יצליחו להיפרד תוך השארת הילדים מחוץ לקונפליקט ביניהם, הפגיעה בילדים תפחת משמעותית. אבל זה לא הכל, אני מאמינה שהגענו לחיים האלה בשביל לחוות קשרים מספקים עם הקרובים לנו ולחפש את הדרך המתאימה לנו להיות מאושרים והדברים נכונים גם כשהופכים להיות הורים. זוגיות לא מאושרת שאיבדה את הסיכויים להיות כזאת, היא פרמטר עם השפעה גדולה על החיים שלנו. קשה להיות מאושרים כשאנחנו בזוגיות שלא טוב לנו בה ואבד בה גם הסיכוי שיהיה טוב.

יש מי שנשארים בקשר בעיקר בגלל פחד מהלבד. השאלה החשובה היא: לו הייתה ודאות שלאחר הפרידה ייתכן זמן מסוים שבו חיים לבד, האם עדיין הייתה מתקבלת אותה החלטה? ומהצד השני, האם התקווה לזוגיות אחרת "טובה יותר" היא זו שמושכת החוצה? המטרה כאן היא לזהות האם ההחלטה מונעת מפחד או מבהירות פנימית. החלטות שמתקבלות מתוך פחד הן החלטות פחות יציבות. אם לפי כל הסימנים כבר קיימת בשלות לפרידה, אבל מה שעוצר הוא הפחד מהלבד, חשוב להכיר בכך שהפחד מנהל את הזירה ולפנות מקום לטיפול בו. לעומת זאת, אם החלטה להתגרש תלויה בזוגיות חלופית עתידית, כדאי לבדוק לעומק: האם באמת אבדו הסיכויים בזוגיות הנוכחית? האם בחנו באופן מציאותי את סיכויי הקשר החדש להתקיים? טיפול אישי או זוגי יכול לחזק מאוד כל אחד מבני הזוג ולעזור להבין מה נכון. זוגיות טובה מתחילה מבפנים. קשר עם בן זוג – נוכחי או עתידי – יהפוך לטוב יותר כאשר מתקיים קודם קשר פנימי יציב ושלם. נקודה למחשבה: לעיתים קרובות הפחד להישאר לבד מחזיק אותנו בזוג. באופן אישי, אני לא מאמינה בהחלטות שמתקבלות מתוך פחד. אם זיהית שעל פי כל השאלות והפרמטרים את בשלה להתגרש, אך מה שעוצר אותך הוא הפחד מלהישאר לבד, חשוב מאוד: א. להכיר בכך שמה שמנהל אותך כרגע הוא הפחד; ב. לטפל בפחד. מהעבר השני, אם את מזהה שההחלטה שלך להתגרש מותנית בכך שתעברי לזוגיות אחרת, כדאי שתקדישי לכך מחשבה מעמיקה: א. אם אכן אבדו הסיכויים לזוגיות הנוכחית. ב. האם שקלת את כל השיקולים ובחנת את הסיכויים הממשיים של הזוגיות האחרת להתקיים ביום שאחרי. תהליך טיפול אישי או זוגי, לפי המצב, תורם להעצמה של כל אחד מבני הזוג. ההתפנות לטיפול בעניין והעצמה אישית דרושה לך עד מאוד, בין אם את מתכוונת להציל את הקשר ובין אם את הולכת לתהליך של פרידה. בסופו של דבר, זוגיות מתחילה מבפנים. כדי להגיע לזוגיות טובה (עם בן זוגך הנוכחי או בעתיד) עליך להיות בזוגיות נפלאה עם עצמך – כזו שאת יכולה להרגיש בה נהדר, עם בן זוג ובלעדיו.

כדאי לעצום עיניים ולדמיין את היום שאחרי פרידה: איך מרגישים? אילו אפשרויות חדשות מופיעות? מה משתנה בחיים? שווה לשאול: האם האפשרויות הללו אכן תלויות בפרידה, או שחלקן יכולות להתממש גם בתוך הזוגיות הנוכחית? השאלות האלו עוזרות להבין שני דברים: 1. איך מרגישים כשמדמיינים פרידה – מי נהיים, מה זה מאפשר, ומה משתנה. 2. האם החופש או האפשרויות שאנו מצפים להם לאחר פרידה הם אמת, או אולי אשליה. לעיתים רבות הדבר שמדמיינים כ"מגיע רק אחרי גירושים" יכול להתממש גם בתוך הזוגיות, אם יוצרים שינוי נכון. השאלה הזו יכולה להיות שער למציאות חדשה – לא משנה איזה כיוון נבחר. נקודות למחשבה: בדיקה עם עצמך כיצד את מרגישה לגבי אפשרות הפרידה. הזדמנות לסנן רעשי רקע ופחדים ולדמיין את עצמך במקום הזה: מי תהיי? מה זה יאפשר לך? מה ישתנה בחייך? ייתכן שאת חשה שהנישואים מונעים ממך כל מיני מתנות של החיים, אך לעיתים זו אשליה בלבד. כשאת רואה את עצמך גרושה ואת מדמיינת מי תהיי ואיך תהיי, האם זה יכול לקרות גם בתוך הנישואים? ואם כן – איך? השאלה הזו יכולה להיות פתח מעולה ליצירת מציאות חדשה עבורך.

לרבים שיקול הכסף הוא גורם מרכזי. כדאי לשאול: עד כמה השיקול הכלכלי מנהל את החיים? עד כמה העתיד הכלכלי לאחר פרידה מפחיד ומשתק? באופן טבעי, גירושים עלולים להוביל לירידה זמנית בהכנסה או ברמת החיים. זה נכון לקחת את זה בחשבון. אך יש לשאול בכנות: אם הייתה ודאות שאפשר לעמוד בקשיים הכלכליים ולהתייצב מחדש – האם הרצון להיפרד היה חזק יותר? אם הפחד הכלכלי הוא זה שמעכב החלטה שכבר קיימת בפנים, אולי ניתן להיערך מראש: ללמוד, לתכנן, לבנות תוכנית כלכלית. ידע מפחית פחדים. הבנה מציאותית של המספרים, ההוצאות וההתנהלות עשויה להביא שקט. גם אם בסוף מחליטים להישאר יחד וגם אם מחליטים להיפרד – כדאי לטפל במקום שבו כסף מנהל את החיים. נקודה למחשבה: אם השיקול הכלכלי הוא שיקול מנחה בחיים שלך, חשוב שתראי כיצד הוא יבוא לידי ביטוי בכל החלטה שתקבלי. אם החלטת שאת רוצה להתגרש ומתעכבת רק כי את חוששת מאוד מהפן הכלכלי חשוב שתבחני האם יש דרך שתוכלי להיערך ולהתכונן להחלטה כזו. פעמים רבות הדרך להשקיט פחדים ולהרגיע חששות היא לקבל ידע. אם מה שמפחיד אותך הוא העניין הכלכלי, תוכלי ליצור לעצמך תכנית, ללמוד מחדש כיצד להתנהל, ולקבל החלטה על פי גורמים אלו. בכל מקרה, אם העניין הכלכלי מטריד אותך, יש כאן נקודה שחשוב לטפל בה, בין אם את נשארת בזוגיות ובין אם לאו.

יש מי שחוששים מאוד מהתגובה של בן הזוג להחלטה על פרידה – פחד מהסלמה, מעימות, מ"תותחים כבדים", ממשפטים. הפחד הזה הוא אמיתי, אך הוא לא צריך להיות הגורם שמחזיק אנשים בתוך קשר שלא טוב להם. הדרך שבה בוחרים להתנהל משפיעה מאוד על כל התהליך. כשמכוונים לתהליך גישורי, רגוע ומכבד – ולא למאבק משפטי – אפשר להפחית דרמטית את רמת הפחד והמתח. זהו תהליך רגיש, אך כאשר מתנהלים נכון, ניתן לעבור אותו בצורה שמאפשרת לשני הצדדים לצאת ממנו בשלום, ובמקרים רבים אפילו בתחושת הקלה. נקודה למחשבה: לדרך יש משמעות, אך גם כאן צריך שניים לטנגו והדרך שבה את תבחרי להתנהל תשפיע על התהליך כולו. אם את תכווני לתהליך נעים ככל שניתן, תקשורתי, בחדר הגישור ולא בערכאות משפטיות, הדבר יכול להשפיע לטובה על הדרך שבה יתנהל התהליך כולו ועל ההסכמות שתגיעו אליהן. נכון, זהו תהליך שמלווה באמוציות רבות ואף אחד לא אוהב שמחליטים להיפרד ממנו, אבל לדרך שבה תובילי את התהליך יש משמעות רבה לאיך תרגישי בתוכו ולאחריו.

לפעמים הסביבה – משפחה, חברים, חברה – משפיעה על ההחלטה יותר ממה שנדמה. רבים חוששים מהסטיגמה או מהמבט של אחרים. אבל בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להיות נאמנה למה שנכון לאדם עצמו ולילדים שלו. כאשר קיימת שלמות פנימית, זה גם מה שמוקרן כלפי חוץ – וזה גם מה שמתקבל בחזרה. חשוב לזכור שגם בתוך זוגיות, כל אחד מביא איתו דפוסים, פחדים וצלקות. אם לא מטפלים בהם, הם יופיעו גם בקשר הבא. לכן כחלק מקבלת ההחלטה, מומלץ לתת מקום לתהליך אישי: להבין מה באמת שלי ומה באמת של הזוגיות. כך, גם אם נפרדים – יודעים שזה מגיע מהמקום הנכון. נקודה למחשבה: נושא זה טבעי שהוא מעסיק כשעל השולחן כבר מונחת אופציית הגירושים. אמנם בעידן שלנו יש משפחות מהמון סוגים ומינים ויש מקום לכולם בחברה, אבל עדיין לא קל להיות במיעוט. בכלל לא קל לעבור לסטטוס של גרושה כשלא דמיינת את עצמך שם. אז לצד כל הקשיים, חשוב שתישארי נאמנה לעצמך ולמה נכון וטוב לך ולילדים שלך, ולא לשאר העולם. העולם יגיב אליך, ואם את תהיי שלמה עם החלטתך זה גם הפידבק שתקבלי חזרה.