אחריות הורית משותפת – מה חשוב לדעת לפני שמחליטים?

כשזוג עם ילדים מחליט להיפרד, אחת השאלות המרכזיות היא איך ייראו החיים של הילדים מעכשיו.

איפה הם יהיו במהלך השבוע? איך מתחלקים בזמנים? מי מקבל החלטות? ואיך ממשיכים להיות הורים יחד, גם כשכבר לא חיים כזוג?

בשנים האחרונות יותר הורים בוחרים במודל של אחריות הורית משותפת וזמני שהות משמעותיים עם שני ההורים. אבל חשוב לומר כבר בהתחלה – זה לא הסדר שמתאים לכל משפחה, ולא נכון לבחור בו רק משום שהוא הפך נפוץ יותר.

המבחן המרכזי הוא לא מה מקובל, אלא מה נכון לילדים ולמשפחה הספציפית.

מהי אחריות הורית משותפת?

המונח "משמורת משותפת" עדיין נמצא בשימוש רחב, אבל כיום נכון יותר לדבר על אחריות הורית משותפת וזמני שהות.

שני ההורים הם ההורים של הילדים גם לאחר הפרידה, ושניהם ממשיכים להיות אחראים לקבלת החלטות משמעותיות בחייהם.

זמני השהות קובעים בפועל מתי הילדים נמצאים עם כל אחד מההורים.

לא בכל מקרה זמני השהות חייבים להיות מחולקים בדיוק חצי-חצי. אפשר לקבוע חלוקה שמתאימה לגיל הילדים, למסגרות שלהם, למרחק בין הבתים ולמציאות החיים של המשפחה.

אחריות הורית משותפת לא מתאימה לכל זוג

כדי שהסדר כזה יעבוד לאורך זמן, לא מספיק ששני ההורים רוצים להיות עם הילדים.

צריך גם להיות מסוגלים לנהל יחד הורות.

בין היתר חשוב לבחון:

• האם שני ההורים מעורבים בחיי הילדים
• האם הילדים מרגישים בטוחים ונינוחים עם כל אחד מההורים
• האם ההורים מסוגלים לתקשר גם בתקופות של מחלוקת
• האם ניתן לקבל החלטות משותפות בענייני חינוך, בריאות ושגרת החיים
• האם המרחק בין הבתים מאפשר לילדים לשמור על שגרה סבירה

גם כאשר הקשר הזוגי הסתיים בצורה קשה, השאלה היא האם ניתן לייצר מערכת הורית שעובדת.

האם משמורת משותפת היא בהכרח הכי טובה לילדים?

אין ספק שזו שאלה מכריעה, ויחד עם זאת זו שאלה שהתשובה עליה מורכבת. במידה והזוג עומד בדרישות ההתאמה שפורטו, עדיין חשוב לבחון איך יהיה היישום של ההסדר אצל הזוג הספציפי.

בסופו של דבר, טובת הילדים אינה נמדדת רק במספר הימים שהם נמצאים בכל בית, אלא ביציבות, בביטחון וביכולת של ההורים לאפשר להם להמשיך להיות ילדים.

ומה לגבי חזקת הגיל הרך?

חזקת הגיל הרך עדיין קיימת בחוק. כאשר הורים אינם מגיעים להסכמה, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע ביחס לילדים עד גיל שש כי הם יהיו אצל אמם, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות להורות אחרת.

עם זאת, בכל הליך הנוגע לילדים, טובת הילד היא שיקול מרכזי, ובתי המשפט בוחנים את הנסיבות של כל משפחה, את הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים ואת המציאות ההורית בפועל.

האם אחריות הורית משותפת משפיעה על מזונות הילדים?

כן, זמני השהות הם אחד הנתונים שנלקחים בחשבון בקביעת מזונות, אבל הם אינם הנתון היחיד.

מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, כאשר מדובר בילדים יהודים בגילאי 6-15, קביעת חלוקת נטל המזונות מתחשבת בין היתר ביכולות הכלכליות היחסיות של שני ההורים ובזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.

לכן חשוב להימנע מהמשוואה הפשוטה של: זמני שהות שווים = אין מזונות.

המציאות מורכבת יותר, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אז איך נכון להגיע להסדר?

אחריות הורית משותפת מחייבת הרבה יותר מחלוקה של ימים ביומן.

צריך לקבל החלטות על חגים, חופשות, מסגרות חינוך, בריאות, הוצאות, נסיעות, שינויים בשגרה ועוד עשרות החלטות קטנות שמלוות את חיי הילדים.

לכן כאשר הדבר אפשרי, עדיף לבנות את ההסדר בהסכמה ולא לתת למערכת המשפטית להחליט עבור המשפחה.

גישור מאפשר לבני הזוג לדבר על המציאות שלהם, להבין מה הילדים צריכים ולבנות הסדר שאפשר באמת לחיות איתו גם ביום שאחרי.

ומה קורה כשהמציאות משתנה?

הילדים גדלים, המסגרות משתנות, אחד ההורים עובר דירה, שעות העבודה משתנות ולעיתים גם הסדר שהיה נכון לפני כמה שנים כבר פחות מתאים.

אחד היתרונות בהגעה להסכמות בגישור הוא שניתן לבנות מראש מנגנון להתמודדות עם שינויים ומחלוקות עתידיות.

אפשר גם לחזור לגישור בהמשך הדרך ולעדכן את ההסכמות בהתאם למציאות החדשה.

השורה התחתונה

אחריות הורית משותפת יכולה להיות הסדר מצוין עבור ילדים והורים – כאשר היא מתאימה למשפחה וכאשר שני ההורים מסוגלים לקיים אותה בפועל.

המטרה אינה להגיע לחלוקה "שווה" על הנייר.

המטרה היא לבנות לילדים שני בתים שבהם הם יכולים להרגיש בטוחים, יציבים ואהובים, גם אחרי שהזוגיות של ההורים הסתיימה.